לפני הגשת תביעה: מהו”ת ובחירת ערכאה

בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו”ת

לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, לפני תביעה בסכסוך משפחתי מגישים בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין. הבקשה עצמה אינה כוללת טענות. בעקבותיה הצדדים מוזמנים למספר מוגבל של פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו”ת) ביחידת הסיוע, ומתייצבים אליהן בעצמם. לפגישה הראשונה מגיעים בלי עורכי דין. בתקופה הזו ההליכים מעוכבים, ואת אורכה בודקים לפי המצב. בסיום הפגישות כל צד מודיע ליחידת הסיוע אם הוא רוצה להמשיך בדרך מוסכמת, למשל בגישור.

החובה חלה על סכסוכים מוגדרים, כמו גירושין, רכוש, מזונות ועניינים של ילדים, כששני הצדדים גרים בישראל. היא אינה חלה על הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, על בקשה לאישור הסכם, ועל תביעת גירושין שהוגשה בהסכמת שני הצדדים. גם בתקופת העיכוב אפשר להגיש בקשות דחופות מסוימות, כמו סעד זמני לשמירת המצב הקיים או עיכוב יציאה מהארץ.

מי מגיש ראשון את הבקשה

בענייני משפחה יש יותר מערכאה אחת, ולכן מדברים על “מרוץ סמכויות”. לפי החוק, בתום תקופת העיכוב מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש ראשון תביעה, בפרק זמן קצר. אם לא הגיש, גם הצד השני רשאי. לכן ההחלטה מי מגיש ומתי היא חלק מהתכנון, ולא רק עניין טכני.

מה עורך הדין עושה

1. הכרת המצב

   עוברים על הנכסים, על החובות, על הילדים, על תיקים פתוחים ועל חשש לאלימות, אם יש.

2. הכנה לפגישות

   עורך הדין מסביר מה קורה בפגישות המהו”ת ואילו מסלולים אפשריים אחריהן, כדי שתגיעו מוכנים.

3. תכנון ההמשך

   אם נדרשת תביעה, בוחנים יחד לאן להגיש, מתי ואילו נושאים לכלול בה.

מה להביא לשיחה הראשונה

אם קיבלתם זימון או מסמך כלשהו, הביאו אותו. ספרו גם אם כבר נפתח תיק, בבית משפט או בבית דין, ומי הגיש אותו. אם יש חשש לאלימות, ציינו זאת מיד. בסכנה מיידית פנו קודם למשטרה או למוקד החירום של משרד הרווחה.

מתי כדאי לפנות

• כשאתם שוקלים פרידה ועדיין לא הוגש דבר.
• כשקיבלתם זימון לפגישה ביחידת הסיוע.
• כשאתם חוששים שהצד השני יקדים ויגיש בקשה.

שאלות נפוצות